אודות סבא ג'ורג'י

סיפור חייו של סבא שלי- ג'ורג'י גורג'ורג'י נולד בבגדד שבעיראק בשכונת אלבתווין בתאריך 10.2.1931.
בתחילה קראו לסבי מנשה ג'ורג'י- ג'ורג'י בגלל שהמשפחה שלו מגאורגיה. אבל לאחר זמן מה הוא שינה את שמו לג'ורג'י (זה היה אחרי שהוא עלה לארץ אז עברתו לו את השם משפחה מג'ורג'י לגור. שמו נהיה ממנשה גור לג'ורג'י גור).
משפחתו הייתה מסורתית ושומרת שבת. היו לו שני אחים ושתי אחיות גדולים ממנו כי הוא היה הכי צעיר. אביו עבד בחברת הובלות בבגדד לארצות ערב. סבי היה בבי"ס פרטי שנקרא עאדל.
למשפחה של סבי היו קשרים טובים עם השכנים העיראקים המוסלמים כי באותה תקופה היהודים היו מקובלים בעיראק עד שהחלה האנטישמיות והפרעות. היחסים הטובים היו בזכות אימו שהיית מאוד מקובלת על הנשים המוסלמיות. מתכונת הלימוד הייתה לפי בתי ספר אנגליים. ביה"ס היה ברמה גבוהה שתלמידיו היו מהאצולה העיראקית. סבי עשה בר מצווה (עלייה לתורה) בביתו, הביא רב, הקריא את ההפטרה בבית ובגלל שסבי לא ידע עברית אז הרב קרא משפט וסבי חזר אחריו. העלייה לתורה הייתה צנועה ולא מפוארת.

הקהילה היהודית בבגדד הייתה מונה כ- 120,000 איש. התייחסו יחסית טוב אל היהודים: הממשלה התייחסה טוב ליהודים אבל היחסים עם המוסלמים היו לפעמים קשים וזה התבטא בפרעות ברגע שאפשרו להם אז הם פרצו לביתי יהודים, הרגו יהודים, אנסו יהודיות וגנבו את כל הרכוש בבית.
הוא סיים את התיכון אבל בהיותו בתיכון הוא הצטרף למחתרת הציונית ופעל בה רבות. התפקיד שלו במחתרת היה מחסנאי נשק של שכונת בתאווין. כמו כן היה מעביר נשק בין כיתות הלימוד שהיו מתקיימות בבתים של חברי המחתרת. לאחר מכן פיתחו סליקים להסתרת הנשק במקרה של הפתעת המשטרה העיראקית. אם היו מוצאים בעיראק נשק ללא רישיון היו גוזרים עליו 10 שנות מעצר בתנאים קשים. בתנאים קשים אלה הוא היה מעביר נשק בסל ירקות באופניים.
בינואר 1950 התארגנה קבוצה לעלות לישראל. הניסיון הראשון נכשל בגלל התנאים הקשים של הליכה ברגל בהרי קורדיסתן. עם שלגים ושיטפונות עזים. בגלל הכישלון הוא וחבריו נתפסו על ידי המשטרה העיראקית, הובלו לכלא בבגדד. אחר כך באותו חודש הסוכנות היהודית התערבה ושילמה שוחד והוציאו אותם בערבות של חברים. סך הכול ג'ורג'י וחבריו היו חודש בכלא. היה ניסיון עלייה שני והוא הצליח. הפעם הדרך הייתה קלה לעומת הקודמת כי נסעו במשאית ולפניהם נסע שיח' שהוביל אותם עם מכונית מפוארת של שיח'. כשהגיע למחסום ראו את השיח' ופתחו את המחסום. כך הגיעו למדבר בגבול של אירן עם עיראק. הם חצו את הגבול ישר לידי הצבא האירני. באותה תקופה אירן הייתה בשלטון מלך. הצבא לא לכד אותם כי הוא קיבל שוחד. אחר כך הובילו אותם ברכבת למחנה עולים עיראקי בטהראן. שם היו הרבה יהודים עיראקים בתור לעליה. ג'ורג'י נכנס תוך יומיים שלושה בגלל שמישהו ויתר על תורו ועל טיסתו ואז נתנו לו להיכנס לטיסה במקום האיש שויתר. הוא עלה על המטוס לכיוון ישראל.
המטוס נחת בשדה התעופה שבלוד שהיה קטן מאד יחסית להיום. משדה התעופה בלוד הוא עלה על אוטובוס לכיוון שער העלייה ליד חיפה. זה היה ערב שבת. לקח אותו חבר טוב שלו מביה"ס לביתו בשכונת התקווה. שם ג'ורג'י התחיל לעבוד כסבל בבנין. הוא קנה עיתון כל יום וכך למד עברית.
לאחר שנה וחצי של עבודה קשה מאד של סבל ושכר שמרוויח כפול מפועל פשוט הוא ניסה להתגייס לצבא תוך כדי עבודה. בחודש נובמבר 1951 גויס לצה"ל והצבא השפיע השפיע מאוד על חייו בישראל. מכיוון שעבד בבנין גייסו אותו לחיל ההנדסה כי שניהם קשורים לשרטוטים. ושם הוא התקדם בצבא ושירת 26 שנים וכשסיים אותם בדרגת אלף משנה!
ואף המציא פצצה שמשתמשים בה בצה"ל עד היום- מטען גור על שם שם המשפחה שלו. זה היה אירוע חשוב מאוד לצה"ל!
בצבא הייתה פעילות רבה ומגוונת נגד מבלים שאז קראו להם פדאיונים.היה לו כמה היתקלויות בהם וידו הייתה על העליונה. אחר כך ב- 1956 הוא היה בדרגת סגן והוא חדר עם כיתה לתוך סיני שהייתה טריטוריה מצרית. אמרו לו שמטרת החדירה היא להביא את מפת המוקשים בשטח לפני המוצב המצרי וגם אמרו שלמצרים יש מוקש חדש מפלסטיק שצריך להביא אותו לצבא בשביל ללמוד אותו וללמד את החיילים איך לטפל בו. זה היה מוקש איטלקי ששמו "סאצ'י". בהיות ג'ורג'י בשדה המוקשים קרה לו נס שבדרך כלל אין סיכוי שזה יקרה: הוא על מוקש והמוקש לא יתפוצץ. בדרך חזרה לבסיס עם הרכב, המצרים היו בשטח של ישראל והניחו מוקשים על החול שהיה על הכביש והרכב שלו עלה על המוקש. ג'ורג'י עף מהרכב 20 מטר וכנראה במעוף הוא חיבק את המוקש וכשהוא נפל על הקרקע כנראה נפתחו לו הידיים והמוקש עמד על הצד ולכן לא התפוצץ. כתוצאה מעלייה על המוקש נשבר לו ירך רגל שמאל, שני שברים בשוק ימין, שתי חוליות בגב ושתי צלעות. כתוצאה מזה נכנסה לו בועת שומן למחזור הדם וסתמה את הכניסה לריאות, ריאה אחת הפסיקה לפעול והוא היה מחוסר הכרה שבוע שלם. אחר כך התחילו לעשות לו את הניתוחים: בירך שמאל שמו פלטה עם 6 ברגים. הוא שכב 3 שנים בבית החולים טל השומר עם סדרת ניתוחים חוזרים עד שהוא הצליח לעמוד על הרגליים.
ג'ורג'י הכיר את שולה(סבתי עד היום) בגדוד 601 שהוא בא כ- מ"פ ושולה באה כפקידה. כשהם התחתנו ב- 1962 בבית כנסת ברמת גן. כיום הוא אירוע נכה שהולך עם כביים או כסא גלגלים בעקבות הפציעה מהמוקש בסיני. הוא בן 78, יש לו שתי בנות, בן שנהרג ושני נכדים. הוא השפיע על ילדיו לא הרבה כי הוא היה עסוק מאוד בעבודה בצבא. אך היום הוא משפיע עליי ועל אחותי הרבה בכך שהוא מספר לי סיפורים על חייו ומלמד אותי ואת אחותי דברים חדשים ובקיצור הוא איש חכם שעבר הרבה בחיים שלו ותמיד עוזר אם הוא יכול.

הצג את מסלול חיי סבא ג'ורג'י גור במפה גדולה יותר

אלבום משפחת גור